Bava Metzia 48 – בבא מציעא מח‏ – Yerushalmi Gadol

(א) משנה: ^אכָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ הָבֵא מָעוֹת וְטוֹל אֶת שֶׁלְּךָ^ב שׁוֹמֵר חִנָּם. שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ – שׁוֹמֵר שָׂכָר. שְׁמֹר לִי ואמ׳וְאָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנֶיךָ – שׁוֹמֵר חִנָּם. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן – שׁוֹמֵר שָׂכָר. ר׳רִבִּי יְהוּדָה או׳אוֹמֵר: הִלְוָהוּ מָעוֹת – שׁוֹמֵר חִנָּם, הִלװָהוּ פֵירוֹת – שׁוֹמֵר שָׂכָר. אָבָּא שָׁאוּל או׳אוֹמֵר: מוּתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר^ג מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵידָה.

MISHNAH: All artisans are paid trustees¹, but in any case where he said, take what is yours and bring money, he becomes an unpaid trustee². Watch over what is mine and I shall watch over what is yours, paid trustee³. Watch over what is mine, and he said, put it down before you, an unpaid trustee⁴. He who gives a loan on a pledge is a paid trustee⁵; Rebbi Jehudah said, if he lent money, he is an unpaid trustee⁶, if produce, a paid trustee⁷. Abba Shaul said, a person is authorized to rent out a poor person’s pledge to continuously slice off [from the loan] because he is like a person who returns lost property⁸.

1. As such, he is liable if the article was stolen or lost, in contrast to the unpaid trustee who swears but does not pay (Mishnah 7:9). Since the artisan earns his money by creating or repairing other people’s possessions, he is rewarded for having them.

2. From the moment the client is informed that his order is ready, the artisan no longer has a monetary interest in keeping the object.

3. The mutual services are worth money.

4. As the Halakhah points out, the Mishnah really should read: “put it down before me”, as in the Babli and the Mishnah manuscript corrected by Maimonides in his autograph Commentary.

5. The pledge will save the creditor an application to the court for forclosure in case the loan was not repaid. This convenience is worth money in the opinion of this Tanna.

6. In his opinion, the possibility of a future advantage is not money’s worth today.

7. Giving a loan in produce against a pledge transfers the risk of spoilage to the borrower. This is an immediate advantage to the creditor which makes him a paid trustee.

8. The creditor of a loan on a pledge by a poor person has automatic permission to transform the loan into an antichretic loan in which the yield of the pledge is used to amortize (“slice off”) the loan. Once the loan is repaid, the pledge is returned to the borrower who otherwise probably would have no possibility of redeeming his pledge. Cf. Giṭṭin 4:6, Note 168.

א. במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״ז׳⁠ ⁠⁠״.

ב. כן בכ״י ליידן, ובכ״י קאופמן, פרמא של המשנה. במשניות שבדפוסים: ״טול את שלך והבא מעות״.

ג. כן בכ״י קאופמן, פרמא של המשנה. במשניות שבדפוסים. בכ״י ליידן: ״לשכור״.

קישוריםפני משהעודהכל

משנה בבא מציעא ו׳:ו׳

משנה בבא מציעא ו׳:ז׳

בבלי בבא מציעא פ׳:

מתני׳ כל האומנין – קבלנים שמקבלים עליהם לעשות מלאכה בבתיהן:

שומר שכר – להתחייב בגניבה ואבידה דבההיא הנאה דתפס ליה אאגרא הוי שומר שכר:

וכולן שאמרו הבא מעות – שכבר גמרתיו ולכשתביא טול את שלך שומר חנם:

שמור לי ואשמר לך ש״ש – דוקא שא״ל שמר לי היום ואני אשמור לך למחר אבל שמר לי אתה זה ואני אשמר לך זה הדבר האחר במקומו והכל בזמן א׳ זו שמירה בבעלים היא ופטור אפילו בפשיעה:

הנח לפני – דוקא הנח לפני אבל הנח לפניך אפי׳ שומר חנם לא הוי דלא קביל עליה נטירותא כלל כדאמר בגמרא:

המלוה – מעות על המשכון שומר שכר הוא בשכר מצוה דבההיא הנאה דלא בעי למיתב ריפתא לעניא בשעה שהוא עוסק בזה דהעוסק במצוה פטור מן המצוה נעשה עליו שומר שכר:

הלוהו מעות שומר חנם – דלית ליה לר׳ יהודה שכר מצוה לענין דינא:

הלוהו פירות שומר שכר – דדרך פירות להרקיב ואין הלכה כר׳ יהודה:

מותר אדם לשכור – לאחרים משכונו של עני שבידו להיות פוסק עליו שכר והולך תמיד ופוחת מן החוב ודוקא במשכן דנפיש אגריה וזוטר פחתיה כגון מרא וקרדום וכיוצא בהן וכן הלכה:

קישוריםפני משההכל

(ב) הלכה: ^אכָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר כול׳. הָדָא אַנְטִיכְרֵיסִים רִבִּית הוּא.

HALAKHAH: “All artisans are paid trustees,” etc. This ἀντίχρησις¹ is interest.

1. In E correctly: אנטיכריסיס “Substitution of usufruct for interest.” The antichretic loan described by Abba Shaul is unquestionably permitted since it is easily verifiable that all earnings of the pledge be used to reduce the amount of the loan. What is questionable is a loan in which the creditor himself uses the pledge and credits the borrower’s account with a specified amount per accounting period. It is held that such a set-up automatically contains a certain amount of interest and is permissible only between Jews and Gentiles.

א. בטקסט בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״ז׳⁠ ⁠⁠״.

פני משהמראה הפניםחידושי רידב״זעודהכל

גמ׳ הדא אנטיכריסים רבית היא – לא נמצא זה במפרשי המלות ומלה מורכבת הוא ותיבת אנטי השתמשו בהרבה מקומות בתלמוד הזה ובמ״ר אנטיקסר המשנה והבמקום לקיסר אנטיגריפין פתשגן טופס הכתב וכן הרבה. כריסים מלשון נשיכה הוא יאכלנו הארבה ת״י יכרסם ובמשנה קרסמוה נמלים ומלשון יכרסמנה חזיר מיער. ואכולן שאמרו הבא מעות וכו׳ קאי וכלומר הרי זה דומה למשנה לרבית היא ואע״פ שאינו רבית שהרי זה אומר לו הבא מעות וטול את שלך משמע שעדיין תופסו בשביל שכרו ואף עפ״כ לא הוי אלא ש״ח כל זמן שאין זה מביא לו מעותיו ומיחזי מילתא דבשביל שממתין לו זה המעות נפטר מחיובו הוא ואנטיכריסים של נשך רבית הוא:

הדא אנטיכריסים רבית הוא. זהו לפי הנסחא דהכא במשנה א״ל הבא מעות וטול את שלך וכמבואר בפנים אבל נסחא דהתם א״ל טול את שלך והבא מעות. ואם אמר הבא מעות וטול את שלך באמת עדיין ש״ש הוא דהא תופסו בשכרו הוא כדאמר התם ומוסכם בדברי הפוסקים ז״ל:

הדא אנטיכריסים. ריבית הוא. עי׳ פ״מ ז״ל והמרא״פ זצ״ל פי׳ דקאי אשמור לי ואשמור לך דהוי בריבית כההיא יום גריד ורביעה לעיל בפ׳ א״נ ה״ח אנכש ואתה תעדור וה״ה שמירה דיום זה ויום זה אינן שוין:

פני משהמראה הפניםחידושי רידב״זהכל

(ג) שְׁמוּאֵל אמ׳אָמַר: כשאמ׳כְּשֶׁאָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנַיי. אֲבָל אמ׳אָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנֶיךָ – אֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵר חִנָּם וְלֹא שׁוֹמֵר שָׂכָר.

Samuel¹ said, if he said, put it down before me. But if he said, put it down before yourself, he is neither an unapaid nor a paid trustee².

1. Reading of E and editio princeps. L has ששאל “that he asked”, a scribal error. In the Babli, 81b, the statement is attributed to Rav’s student Rav Huna.

2. The Yerushalmi version really is a rejection of any responsibility by the person asked to act as trustee.

פני משהעודהכל

שמואל אמר וכו׳ – דוקא הנח לפני קתני במתני׳ אבל הנח לפניך לא קבל עליו שמירה כלל:

פני משההכל

(ד) אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: רוֹצֵה אָדָם לִיתֵּן כַּמָּה וְלִמְכּוֹר פֵּירוֹתָיו עַל יְדֵי מַשְׁכּוֹן. ר׳רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם ר׳רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה: רוֹצֵה אָדָם לִיתֵּן כַּמָּה וְלִמְכּוֹר פֵּירוֹתָיו לְמִי שֶׁיְּפַייְסֶנּוּ עַל יְדֵי מַשְׁכּוֹן.

Rebbi Joḥanan said, a person is ready to give something so that he can sell his produce based on a pledge¹. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina said, a person is ready to give something so that he can sell his produce to somebody who will appease him by a pledge².

1. He gives a reason for R. Jehudah to declare the lender of produce to be a paid trustee. The creditor not only transfers the risk of spoilage to the borrower but also has his claim covered by a pledge.

2. He differs with R. Joḥanan in extending the status of paid trustee not only to the person who lends against a pledge but also to the lender without pledge who only receives a pledge later against extension of the loan for an additional period.

פני משהחידושי רידב״זעודהכל

אמר ר׳ יוחנן רוצה אדם וכו׳ – טעמיה דר׳ יהודה במתני׳ הוא דמפרש דבהלוהו פירות הוא דהוי שומר שכר מפני שרוצה אדם ליתן כמה וכמה בשביל זה שימכור פירותיו וע״י משכון ומשום דר׳ יוחנן לא פירש דבריו ויותר היה נוח לו אם מכר פירותיו במעות מיד מפרש לה ר׳ אבהו ביותר ביאור דה״ק רוצה אדם ליתן כמה בשביל שיכול למכור פירותיו ויהיה בטוח שזה מפייסו במשכון ושלא ידאג על התשלומין וזה שמלוה לו פירות ורוצה הוא בכך מפני שהפירות דרכן להרקיב ובההיא הנאה דאית להאי דנקיט משכונא בידיה על מכירת פירותיו ס״ל לר׳ יהודה דהוי שומר שכר:

.

אר״י רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו ע״י משכן מלשון זה משמע דיתן במה להקונה שיקנה ממנו פירותיו ע״י משכן. וקשה להבין היכן מצינו שהמוכר ישלם להלוקח בעבור שקונה ממנו. ע״ז אתא ר״א בשם ריב״ח רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו למי שיפייסנו ע״י משכן ר״ל שיתן לסרסור דמי סרסירותו שיפעול אצל הקונה פירותיו שיתן לו משכן על בטחון מעותיו:

פני משהחידושי רידב״זהכל

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון